12.3.2009 - אוטוטו בן 3 חודשים - אמא הלכה לעבודה או יום כיף עם אבא

פורסם על ידי איתי רגב

ווואו איזה שבוע.
אמא שלי הלכה בפעם הראשונה לעבודה, היא העבירה סדנא למורות באוניברסיטה. במילים אחרות זה אומר שבוע שלם של התארגנות:
קודם כל צריך ללמד אותי לאכול מבקבוק, וזה לא היה פשוט, הרבה יותר נעים לי ונוח לאכול לאמא מהציצי. אבל אחרי שלמדתי שגם מהדבר המוזר הזה יוצא חלב אז לא כל כך אכפת לי, מה שנחמד זה שככה גם אבא מאכיל אותי ולא רק אמא. וחוץ מזה אבא צריך לעזור לי לא לגמור את כל החלב בשלוק אחד, והוא מזכיר לי שצריך לעשות הפסקות, וגם לנשום וגם לבלוע.. לא כל כך פשוט אבל אני כבר ילד גדול כמעט בן 3 חודשים.
חוץ מזה, כל השבוע אמא הכינה מנות של חלב בשבילי..שיספיקו גם לאימונים ולתרגולים וגם ליום החשוב שבו היא עוזבת אותי ואת אבא כמעט ל- 6 שעות.
ולא לשכוח, היא גם צריכה להתכונן להרצאה..אז איך עושים את זה? (במיוחד שאני השבוע עוד הייתי בקפיצת גדילה)
כל יום ביליתי לי עם מישהו אחר, מחוץ לבית כדי שאמא תוכל להיות בבית בשקט ולעבוד ולהתכונן.

יום אחד הגיעו סבים רבים שלי ינקו ודודה דולה אסתי ובדודה יובלי וביחד עם אבא הלכנו לטייל בשכונה ולשבת לאכול ארוחת צהריים במטילדה, המסעדה השכונתית. כשאני קצת השתעממתי אז יובלי לקחה אותי על הידיים, אפילו שבכיתי, והצליחה להרגיע אותי (פעם ראשונה שהיא לא מייד העבירה אותי הלאה ברגע שהתחלתי לבכות). יום אחרי זה, אבא שלי לקח אותי לטיול בשכונה, והתנדנדנו ביחד על הנדנדה ואח"כ בישלנו ביחד עוף עם תפוחי אדמה (שהיה דרך אגב מצויייין). בערב הגיעה סבתא שלי איקי לעשות עליי בייביסיטר בזמן שאמא שלי עובדת, והיא עשתה איתי תרגילים על משטח הפעילות ושרה לי שירים וסיפרה לי סיפורים ואפילו עשתה לי אמבטיה עם הקערית של סופר מן שהיא נתנה לי מתנה.
והיום, סוף סוך הגיע היום הגדול לו התכוננו כולנו כבר שבוע שלם, קמנו מוקדם והתארגנו, מקלחות, ארוחות בוקר, סנדביצ'ים, ארוחת בוקר גם בשבילי ואז אבא ואני הקפצנו את אמא לעבודה (בכיתי בסל-קל רק קצת) ויצאנו לנו ליום בילוי רק אנחנו הגברים.

בילינו לנו בבית, אפילו עשינו קצת תרגילים על משטח הפעילות, ישנו (אנחנו הרי מאוד טובים בזה) ראינו קצת טלביזיה (אל תגלו לאמא) טיילנו קצת בשכונה, בערך ב- 11 נהייתי רעב, אבא שכבר הכין את הבקבוק מראש היה צריך רק לחמם, אז לא הייתי צריך לחכות יותר מדי ואכלתי כבר ממש כמו גדול: בשלוש הפסקות - 40cc, ועוד 40, ועוד 30.
כשנרגעתי ושבעתי וחזרתי לחייך אבא לקח אותי לבקר חבר שלו שעובד באתר בניה, וראיתי אתר בניה אמיתי שיואו איזה מגניב. ובצהריים נסענו לאסוף את אמא, שאמרה שגם לה היה יום ממש ממש מוצלח.

היא שאלה אותי איך ביליתי ואם התגעגעתי.. אבל אני לא חושב שאני יודע מה זה עדיין.. הוצאתי לה לשון עשיתי חיינדלך כמו שאני יודע והחלתי לבכות כי כבר הגיע הזמן לארוחת צהריים.. הפעם קיבלתי אותה בציצי..
עייפים מהיום העמוס הזה הלכנו כולנו לנמנם שנת צהריים איכותית.

לכל מי ששאל..

פורסם על ידי איתי רגב

מלא אנשים שאלו אותי מאיפה יש לי את הסנדלים האלה הכל כך מתוקים, שיצאתי איתם לטיול בסופהשבוע.
אז הנה התשובה - סבא וסבתא שלי מאמריקה שלחו לי אותם, ביחד עם סנדלי קרוקס שעדיין לא נעלתי.
:-)

10.3.2009 - פעם ראשונה שאני אוכל מבקבוק

פורסם על ידי איתי רגב

זהו זה, הוחלט, אני כבר ילד גדול והגיע הזמן ללמד אותי לאכול מבקבוק.

ב- 2.00 בלילה כשהתעוררתי רעב, התעוררו גם אמא וגם אבא ואז התחילו לעשות כל מיני דברים במטבח.. אבל הי הלו מה זה קורה פה? בכיתי.. אני רעב אתם לא רואים? למה לא מחברים אותי כבר לציצי?

ובכיתי עוד ועוד וזה לקח מלא זמן, ואמא שלי התאפקה נורא והחזיקה מעמד ולא חיברה אותי לציצי עד שאבא גמר לחמם לי חלב בבקבוק, ככה הבנתי שקוראים לציצי הזה מהפלסטיק..

אחרי 5 דקות שנשמעו והרגישו כמו נצח אבא החזיק אותי קרוב אליו ועירסל אותי בידיים ושם לי בפה את הדבר המוזר הזה. ניסיתי, וזה דווקא באופן מפתיע הוציא חלב, לא כמו המוצץ שלפעמים רק מעצבן אותי..

זה היה נורא מוזר הייתי צריך להבין איך אוכלים מהדבר הזה, ואבא עזר לי ועשה לי הפסקות בין שלוק לשלוק, ואמא הסתכלה עלינו מהצד והייתה גאה נורא גם בי וגם באבא שלי.

אחרי חצי שעה בערך גמרנו את כל הבקבוק - 110 סמ"ק - מנה מלאה, וחזרנו כולנו לישון, עד הפעם הבאה שנהיה לי רעב, בערך ב- 6.00 בבוקר אז קיבלתי את האוכל שלי בציצי כמו שאני אוהב ורגיל.

10.3.2009 - כמעט בן 3 חודשים - אני בחוג של גדולים

פורסם על ידי איתי רגב

אפילו שהיום יום שלישי, ולא יום ראשון שוב אמא לקחה אותי לחוג היום.. אבל מסתבר שהופ הופ טרללה גדלנו לחוג הבאאאאא..
כן, כן, היום התחלנו חוג של ילדים גדולים, אנחנו כבר בקבוצה של 3-6 חודשים.. גם שירה החברה שלי מהחוג הקודם באה, וגם היום הסתכלנו אחד על השניה אבל לא כל הרבה כי היום היו המון המון תרגילים ולא היה זמן לפלירטוטים. היום בעיקר לימדו את האמהות שלנו איל לעזור לנו לקראת ההתהפכות וזה היה נורא כיף, קשקשתי וחייכתי די הרבה... עד שנמאס לי ועשיתי פרצוף של נעלב והתחלתי לבכות.. ענת (החברה שלי המדריכה שאוהבת אותי מאוד מאוד) לקחה אותי על הידיים ושרה לי שירים עד שנרגעתי..בינתיים נגמר השיעור ואפילו הסכמתי לשבת בסל-קל בלי לבכות.. כמעט עד הבית..

10.3.2009 - קפיצת גדילה

פורסם על ידי איתי רגב

ככה הבנתי מאמא שקוראים לזה.. אני לא יודע, כל מה שאני יודע זה שאני רק רוצה ציצי כל הזמן ציצי כבר יומיים רצוף, כל שעתיים רוצה ציצי גם ביום וגם בלילה.. לא רוצה שיקפצו איתי על הפיזיו ולא שיספרו לי סיפורים ולא שירים רק רק רק ציצי.. אמא שלי חושבת שאולי זו קונספירציה, כי היא צריכה להתכונן לאיזו הרצאה שהיא מעבירה ביום חמישי בבוקר והיא צריכה קצת יותר זמן לעצמה ושאני אהיה קצת עצמאי וקצת אסכים להיות בלעדיה.. אבל אמא זה ממש לא נכון.. אני פשוט נורא נורא רעב כל היום

8.3.2009 - כמעט בן 3 חודשים - יכול להיות שהתחילה איתי בחורה?

פורסם על ידי איתי רגב

היום שוב הלכתי לחוג עם אמא, יש שם מדריכה שמאוד מאוד אוהבת אותי והיא זא שהדריכה אותנו היום. בגלל שנורא נורא בכיתי בדרך לחוג (מה לעשות אני ממש אבל ממש שונא לשבת בסל-קל) אז הגענו בול בדיוק בזמן..והמדריכה הזאת שקוראים לה ענת אמרה שהיא כבר דאגה שלא נגיע וברגע שראתה שבאנו היא נרגעה ושעכשיו היא מוכנה להתחיל בשיעור "עכשיו כשהנסיך של הקבוצה הגיע" ככה היא אמרה..באמת..
בשיעור עשינו כל מיני תרגילים שעובדים על הקשר עין-יד. היה לי קצת קשה לעקוב אחרי הצעצועים שהיו לי מעל הפרצוף כי בחדר יש כל כך הרבה פרצופים וזה כל כך מעניין ומסקרן הרבה יותר מהצעצוע, אז במקום להסתכל על הצעצוע הסתכלתי עם העיניים הגדולות שלי על כל מה שקורה מסביבי..
ואז ראיתי את שירה חברה שלי מהחוג שגדולה ממני בחודש בדיוק וגם לה יש עיניים ענקיות וגדולות וסקרניות (וגם הרבה לחיים) אז הסתכלנו ככה אחד על השני, וחייכנו והוצאנו לשון.. בתרגיל אחר שעשינו האמהות שלנו קיפצצו איתנו בחדר במעגל וכשהיינו במעגל קרוב קרוב אז שירה שלחה אליי יד והחזיקה את ידי.. היא הרבה יותר טובה בקשר עין יד ממני אני יכולתי בתגובה רק לנפנף בידיים וברגליים שלי..אבל זה הספיק בהחלט כדי שהאמהות שלנו יהיו מרוצות נורא.
בערב ישבתי על אבא שלי (שמבין בדברים האלה..) וסיפרתי לו על כל מה שקרה..חצי שעה אולי ישבתי לו על הברכיים וקשקשתי איתו במלאן מילים על כל החוויות שעברתי היום ועל כל הבנות שפגשתי היום (וברור שגם הוצאנו אחד לשני לשון וזה היה ממש ממש מצחיק והאמת גם הרבה יורת מעניין מכל הסיפורים על הבנות)

7.3.2009 - בן חודשיים וחצי - לטיול יצאנו

פורסם על ידי איתי רגב

הקיץ נשאר לו עוד יום, אז בשבת בלי להתבלבל אבאמא שלי לקחו אותי לטייל. בגלל מזג האוויר המאוד מאוד מאוד חשבנו שהכי כדאי יהיה או לנסוע לים או לטבול במעיין. חברים של אבאמא שלי (הדודים) מאוד ירושלמים וככה נפל הפור על טיול למעיין. ואם כבר טיול אז צריך להתארגן בהתאם, כמו עם חולצת הצ'ו צ'ו טריין, ככה גם הספקתי ללבוש את החולצה הני יורקית שלי, שקיבלתי מהדודה שלי מאמריקה, מזג האוויר המשוגע מתאים בדיוק לחולצה קצרה. ואפילו נעלתי סנדלים כמו שאתם רואים בתמונה (הלו הלו לא להתבלבל זה סנדלים באמת ולא מחזיקי מפתחות).

התמקמנו לנו מתחת לעץ שעשה עלינו צל נעים והייתה בריזה משובחת והיה אחלה מצב רוח כולנו צחקנו ופטפטנו מלא גם אני וגם כולם..האמת היה אחלה יום אבל בינינו אני לא יודע עוד מה זה מעיין, כי מסתבר שמזג האוויר הכל כך חם הפך את כולם לעצלנים ובכלל רק עשינו פיקניק (שאת זה אני כבר מכיר) ולא זזנו לשום טיול אפילו שהמעיין, ככה שמעתי את אבאמא שלי מדברים היה במרחק 10 צעדים.. או אולי לא הלכנו כי בינתיים הורדתי את הסנדלים??

אין דבר, האמת שיש לי מן הרגשה כזאת שעם אבאמא כמו שלי ועם חברים כמו שלהם תהיה לי עוד הזדמנות להבין מה זה מעין
מאוד מאוד בקרוב...

6.3.2009 - בן חודשיים וחצי - פתאום נהיה קייץ

פורסם על ידי איתי רגב

אחת המתנות שקיבלתי מסבא וסבתא באמריקה הייתה חולצה נורא מתוקה של Choo Choo Train שחשבתי שלא אספיק ללבוש כי עד שיגיע הקיץ אני כבר אהיה יותר מדי גדול בשבילה. אבל תאמינו או לא, הפלא ופלא רגע אחרי החורף הגיע לו הקיץ ועוד איזה קיץ, שרב אמיתי.. אבאמא שלי חשבו שאין זמן טוב מזה להראות לי את הטיילת של תל אביב, וגם נורא התרגשו שאוכל ללבוש את החולצה שקיבלתי מתנה. אבל אמא שלי עוד קצת פולניה, התחלתי עם גופיה תחתונה ארוכה ומעליה החולצה הקצרה, מכנסונים תחתונים ועליהם גרביים רחמנא ליצלן.. אבל כפי שאתם רואים בתמונה מהר מאוד איבדתי את רוב הבגדים וישבתי לי בפנאן כמו ערס קטן עם הבטן בחוץ, או בסלקל שלי משזף את הפולקעס בפעם הראשונה בחיים.

השמש הייתה נהדרת אפילו שקצת מסנוורת אבל אני מתחיל להתרגל. אבאמא שלי ישבו לאכול עם דודי נמרודי ועוד חברה ופעם בשעה בערך חיברו אותי לציצי כדי שאוכל לשתות לרוויה וחס וחלילה לא אתייבש לי בחום הגדול.. היה נורא כייף וגם סופר מעייף. אני כבר ממש ממש מחכה לפעם הבאה שנלך לים ואוכל גם להרגיש כבר את החול ואת הגלים.

28.2.2009 - בן חודשיים וחצי - פתאום נהיה חורף

פורסם על ידי איתי רגב

זהו זה הגיע החורף..לקח לו קצת זמן אבל בסוף הוא בא. ולכבודו אפילו הלבישו אותי במעיל עם אוזניים קטנות ולבנבנות ממש הכנה לפורים. כשגמרתי להשתמש במעיל תליתי אותו ביחד עם כל שאר המעילים - בפינת המעילים של הבית. אבא שלי מאוד גאה בי שאני כזה מסודר ולא מפזר את הבגדים שלי בכל מקום.

ואם כבר מדברים על חורף אולי זה הזמן להודות שאני רגב אמיתי, לגמרי שייך למשפחה, מאוד מאוד אוהב לישון, כמו דוב קוטב צפוני בשנת חורף. בשבוע האחרון סדר היום שלי השתגע לגמרי (ככה אמא קוראת לזה, אבא אומר שסדר היום שלי פשוט התאפס). כבר שבוע שלם שאני מתעורר לגמרי בשעה 11 בלילה משחק מקשקש עם הבובות שתלויות לי על המיטה, אפילו מוכן לעשות תרגילים על משטח הפעילות, ערני לגמרי, כאילו אמצע היום. אז מתי אני הולך לישון? ב- 2 לפנות בוקר וקם ב- 11 בבוקר, כמו אבא שלי. ואני שואל אתכם: מה רע?

3.3.2009 - בן חודשיים וחצי כמעט - המשחק המשפחתי החדש

פורסם על ידי איתי רגב

כולם מוציאים לשון
המשחק המשפחתי החדש. לפני שבוע בערך למדתי להוציא לשון וזה נורא מצחיק את כולם (וגם אותי).
כל מי שמגיע אלינו משחק איתי את המשחק או שאני מוציא לו לשון והוא מחזיר לי או שהוא מוציא לי לשון ואני מחזיר לו אבל אני לא תמיד זוכר איך עושים את זה, אז לפעמים אני מפעיל את כל השרירים שיש לי עד שזה קורה.. את הידיים והרגליים וכל הפרצוף משתתף בחיפוש עד שמצליח לי וכולם נורא מרוצים וצוחקים ביחד איתי. מאז משחק הלשון הפך להיות המשחק המשפחתי החדש כולם מוציאים לשון לכולם: סבים מוציאים לשון לסבתות, דודות מוציאות לשון לדודים, אמא לאבא אבא לאמא כולם לכולם..

ודרך אגב אני כבר ממש ממש מוצלח בלעשות לבד פלוצלקלך..

3.3.2009 - בן חודשיים וחצי כמעט

פורסם על ידי איתי רגב

אני מתהפך!
זה כבר כמעט כמעט בטוח.
לפני 4 ימים אמא הניחה אותי על משטח הפעילות (על הבטן כמובן) הלכה לרגע למטבח וכשהיא חזרה הייתי על הגב, היא הסתכלה עליי, חייכה אליי, ושאלה "יכול להיות שהתהפכת לבד?" ואני לא עניתי לה רק חייכתי לעברה חיוך ממזרי, אז היא שמה אותי שוב על הבטן וקראתי בספר הציורים שלי וכשהיא הלכה שוב לרגע וחזרה היא שוב מצאה אותי בדיוק משלים את התנועה ועובר מלשכב על הצד ללשכב על הגב.."מה אתה אומר?" היא שאלה אותי אז אתה באמת מתהפך? ורצה מהר מהר להביא מצלמה ושוב סובבה אותי על הבטן אבל האמת שעכשיו כבר התעייפתי וכבר לא היה לי כוח להחזיק את הראש ובטח שלא להסתובב שוב.
אבל הנה אתמול, הייתי אצל סבתא איקי וגם שם עשו איתי תרגילים כאלה תלמידים טובים כולם עושים איתי שיעורי בית כל הזמן וגם הם השכיבו אותי על הבטן, אין מה לעשות שישכיבו אותי על הבטם כמה שהם רק רוצים אני מעדיף על הגב, אמרתי והסתובבתי לי על הגב, לקח קצת זמן אבל בסוף הצלחתי, וכולם מסביבי התרגשו נורא כנראה שעשיתי משהו טוב...
או שהשיעור האחרון בחוג באמת עזר - עשינו תרגילים שעוזרים לי להרגיש את כפות הרגליים וככה לעזור לי להתהפך, לזחול ואח"כ ללכת..אבל לזה עוד יש זמן