3.3.2009 - בן חודשיים וחצי כמעט

פורסם על ידי איתי רגב

אני מתהפך!
זה כבר כמעט כמעט בטוח.
לפני 4 ימים אמא הניחה אותי על משטח הפעילות (על הבטן כמובן) הלכה לרגע למטבח וכשהיא חזרה הייתי על הגב, היא הסתכלה עליי, חייכה אליי, ושאלה "יכול להיות שהתהפכת לבד?" ואני לא עניתי לה רק חייכתי לעברה חיוך ממזרי, אז היא שמה אותי שוב על הבטן וקראתי בספר הציורים שלי וכשהיא הלכה שוב לרגע וחזרה היא שוב מצאה אותי בדיוק משלים את התנועה ועובר מלשכב על הצד ללשכב על הגב.."מה אתה אומר?" היא שאלה אותי אז אתה באמת מתהפך? ורצה מהר מהר להביא מצלמה ושוב סובבה אותי על הבטן אבל האמת שעכשיו כבר התעייפתי וכבר לא היה לי כוח להחזיק את הראש ובטח שלא להסתובב שוב.
אבל הנה אתמול, הייתי אצל סבתא איקי וגם שם עשו איתי תרגילים כאלה תלמידים טובים כולם עושים איתי שיעורי בית כל הזמן וגם הם השכיבו אותי על הבטן, אין מה לעשות שישכיבו אותי על הבטם כמה שהם רק רוצים אני מעדיף על הגב, אמרתי והסתובבתי לי על הגב, לקח קצת זמן אבל בסוף הצלחתי, וכולם מסביבי התרגשו נורא כנראה שעשיתי משהו טוב...
או שהשיעור האחרון בחוג באמת עזר - עשינו תרגילים שעוזרים לי להרגיש את כפות הרגליים וככה לעזור לי להתהפך, לזחול ואח"כ ללכת..אבל לזה עוד יש זמן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה