פורסם על ידי איתי רגב
היום שוב הלכתי לחוג עם אמא, יש שם מדריכה שמאוד מאוד אוהבת אותי והיא זא שהדריכה אותנו היום. בגלל שנורא נורא בכיתי בדרך לחוג (מה לעשות אני ממש אבל ממש שונא לשבת בסל-קל) אז הגענו בול בדיוק בזמן..והמדריכה הזאת שקוראים לה ענת אמרה שהיא כבר דאגה שלא נגיע וברגע שראתה שבאנו היא נרגעה ושעכשיו היא מוכנה להתחיל בשיעור "עכשיו כשהנסיך של הקבוצה הגיע" ככה היא אמרה..באמת..
בשיעור עשינו כל מיני תרגילים שעובדים על הקשר עין-יד. היה לי קצת קשה לעקוב אחרי הצעצועים שהיו לי מעל הפרצוף כי בחדר יש כל כך הרבה פרצופים וזה כל כך מעניין ומסקרן הרבה יותר מהצעצוע, אז במקום להסתכל על הצעצוע הסתכלתי עם העיניים הגדולות שלי על כל מה שקורה מסביבי..
ואז ראיתי את שירה חברה שלי מהחוג שגדולה ממני בחודש בדיוק וגם לה יש עיניים ענקיות וגדולות וסקרניות (וגם הרבה לחיים) אז הסתכלנו ככה אחד על השני, וחייכנו והוצאנו לשון.. בתרגיל אחר שעשינו האמהות שלנו קיפצצו איתנו בחדר במעגל וכשהיינו במעגל קרוב קרוב אז שירה שלחה אליי יד והחזיקה את ידי.. היא הרבה יותר טובה בקשר עין יד ממני אני יכולתי בתגובה רק לנפנף בידיים וברגליים שלי..אבל זה הספיק בהחלט כדי שהאמהות שלנו יהיו מרוצות נורא.
בערב ישבתי על אבא שלי (שמבין בדברים האלה..) וסיפרתי לו על כל מה שקרה..חצי שעה אולי ישבתי לו על הברכיים וקשקשתי איתו במלאן מילים על כל החוויות שעברתי היום ועל כל הבנות שפגשתי היום (וברור שגם הוצאנו אחד לשני לשון וזה היה ממש ממש מצחיק והאמת גם הרבה יורת מעניין מכל הסיפורים על הבנות)
אם רבים, סימן שאוהבים - בשביל זה יש אחים
לפני 15 שנים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה