פורסם על-ידי אמא של איתישוש
עידן חדש התחיל אצלנו בבית. הפשוש גילה את המילים ומרגע שהוא גילה אותן הוא לא מפסיק להשתמש בהן בכל הזדמנות. כזאת מתיקות. מצליח לתקשר..ולגמרי להגיד מה הוא רוצה...או לא רוצה.
אבל לפעמים.. צריך קצת יצירתיות כדי להבין למה בדיוק הוא מתכוון. ולצורך כך בדיוק (וגם לצורכי שחס וחלילה לא נשכח איזה קסם ואיך הכל התחיל..) יצרנו את המילון.
מומלץ להדפיס ולשים בכיס - יכול לפעמים לעזור.. או לתת כיוון כללי למה הפשוש מתכוון:
מן המטבח:
הם - אוכל אבל גם כפית או מזלג
פית - כפית
מממ - כולל תנועת הראש מצד לצד, חיוך גדול על הפנים ולפעמים גם תנועת ריקוד מהירה של סיבובי האגן - טעים מאוד
נייה - עגבניה
א-דו - אבוקדו
זזה - (zeze) גזר
צה - ביצה
צ'ופצ'ופ - קטשופ - הכי טעים בכפית ולא משנה בכלל מה יש בצלחת ליד זה
אפח - תפוח / תפוז / אגס / גמבה / שזיף / משמש / אפרסק - כל דבר שאוכלים ויש לו צורה עגולה והוא בצבע ירוק אדום או כתום
דים- ענבים - אחד הפירות הכי אהובים
גה - עוגה
גייה - עוגיה
טים - טוסטים. הוא כבר מומחה בלהכין טוסטים לאבאמא לארוחת בוקר..
גוגור - יוגורט והכי אוהב גוגור-תות
בבה - במבה
אקיק - ארטיק או יותר מדויק תח-אקיק-אאאדום - שזה פתח (את הפריזר) ותביא/י לי ארטיק אדום (כלומר ירוק או צהוב או ורוד) אבל הכי טעים זה אקיק חחחום (ב-ח' גרונית)
קה - בהקשר של המטבח = קרח (כי הוא קר..) או במשפט המלא: תח-תאי-קה כלומר פתח א הפריזר ותביא/י לי כלומר לאיתי קרח קר..
אדזה - מלווה בתנועת אצבע לעבר משהו מתוק שנמצא בצד השני של השולחן - אני רוצה את זה מה ששם שאני יודע שאסור לי
וכשגומרים לאכול אז הוא מעביר את הצלחת שלו מהשולחן שלו לשולחן האוכל, מוריד את הסינור ואומר "די" או "מר" או "אי-מר" (=נגמר) ועושה סימנים של לצא מהכיסא ואומר "צא" כלומר זהו סיימתי היה לי טעים מאוד אני כבר מוכן לרדת.. תודה
שתייה:
קלה (kaala) ב-L דגושה.. או יותר מדויק אוט-קולה (עוד קולה) או אסו-קלה או אפילו יותר מדויק - אמא-אסו-קלה (ama-asu-kaala)- קולה שאמא שלי לא מרשה לי...
קוקו - שוקו
שה (she) - קפה חחחם של אבא או אמא, או אם הוא כבר לא כל כך חם אז - לאחחם
לאב - חלב
בו - בקבוק עם דייסה. לרוב הדרישה מגיעה מייד עם היציאה מהאבטיה ולפעמים גם בצהריים אבל אז כששואלים אותו "בקבוק בצהריים? מה פתאום? התבלבלת? שותים בצהריים מבקבוק?" אז הוא עונה עם חיוך מתוק מתוק ותנועה של הראש מצד לצד "לאאא" וממשיך הלאה בענייניו
מאי - מים (אחרי שהוא גומר בקבוק מטרנה ורוצה עוד הוא בעצמו כבר יודע שאי אפשר עוד בקבוק דייסה ומבקש בומאי - שזה כמובן בקבוק מים)
והכי מתוק בעולם זה - מימף = מיץ. המימף הראשון והחשוב - מימף תפוזים של סבא צבי ואחר-כך גם ויטמינצ'יק פטל או תפוחים עובד..
ואם כבר עסקנו בשתייה אז כוס=כוס וקש=קש
תנועה במרחב:
אופה (oopa) - תרימו אותי למעלה, תורידו אותי למטה, תעלו אותי על המדף במטבח / על השולחן / על המתקן הגבוה בגן שעשועים..
שם - קחו אותי לשם וכשמגיעים לשם אז האצבע מצביעה חזרה למקום ממנו יצאנו ושוב "שם" וככה לפעמים אפשר חצי שעה ויותר ללכת משם לשם לשם לשם...
דיים - רוצה על הידיים
בוי - בוא או בואי (הכי מתוק זה השילוב אבא בוי) מלווה לרוב בתנועת יד של תנו לי יד ואני אראה לכן לאן הולכים..
יכול לבוא גם במסגרת שיחה שלמה: בוי. לאן הולכים? אוטו ולאן נוסעים באוטו? טטה (סבתא) כמובן.. אלא מה? לאן עוד אפשר לנסוע..?
יכול לבוא גם במסגרת השיחה הבאה: בוי-קום-תאי-פה-שם כלומר: קום/קומי ובוא/י תשב/י לידי כאן כלומר שם (כן על זה הוא עוד לא סגור לגמרי אבל כדי שיהיה ברור הוא לרוב מסמן עם האצבע המורה הקטנה והמתוקה שלו בדיוק בדיוק את המקום שבו צריך לשים את הטוסיק..)
פס (pes) - לטפס (על הכיסא / שולחן / סולם של מגלשה / מדרגות או עץ בעזרה של מבוגר אחראי כמובן)
פול - אמא תפלי בבקשה אחורה כדי שאפשר יהיה "פס" עליך..
קום - קום.. או לאבאמא כשהם צריכים לקום ולבוא לאנשו, או לצעצוע שנפל וצריך לקום
גיגי גיגי - דיגי דיגי
קה - בהקשר של תנועה במרחב או יותר נכון אי תנועה במרחב - נתקעתי או משהו שאני משחק איתו נתקע לי
תח-גור - לפתוח - לסגור (גם כששוכבים על הגב ופותחים וסוגרים את הרגליים כמו בפילאטיס.. ואז גם עושים עם הרגליים נאי כלומר אופניים)
צה = לצאת החוצה, או לצאת מהמיטה בבוקר...
סים = נוסעים
אוחחים = הולכים
דים = עומדים
מר (mer) = מהר מהר
תייה (tiye) - תראה / תראי / תראו
תאי - איתי כלומר "אני לבד"
אננניי - אני רוצה, אני לבד, אני עושה.. וכו'...
תיני (tini) - תן לי או תני לי או לפעמים במשמעות של קח או קחי.. כן זה גם..
כלי תחבורה ודברים שאפשר לראות מהאוטו (או מהחלון אצל טטה):
אוטו - זה ברור
אוטו גוגוי - קקן = אוטו גדול או קטן (מלווה בצלילים כמובן גוגוי נאמר בקול בס נמוך ואיטי וקקן בקול גבוה ומהיר ולרוב גם יש הכפלה של הקטנה על-פי חוקי הדקדוק: קקן-קקן)
צ'יפס - ג'יפ
בוס (boos) - אוטובוס
נאנוס = מנוף
טאטור - טרקטור לרוב טאטור גוגוי (ולא לבלבל עם טאטו-טאטור שזה וינטלטור)
טוס (tos) - מטוס
פפר (peper) - הליקופטר
וויוו (weeoo) - עם אצבע מסתובבת מעל הראש ומבט כלפי מעלה - אוטו משטרה או מכבי אש או אמבולנס
ביס (vis) - כביש. מותר לחצות כביש לבד? ואיתישוש עונה "ללאאא" והראש מצד לצד וחיוך מתוק מתוק כמובן ונותן את היד לאמא או אבא וחוצים ביחד.
גאלה - עגלה. והכי מעניינת מכל העגלות זאת ה-גאלה של דננ (דניאלה - השכנה) ובעיקר בעיקר כשדניאלה רוצה לשחק איתה צ'ו צ'ו - מגיע מ- choo choo train כלומר רכבת
בחצר:
גגן - גנן, האטרקציה הכי גדולה בעיר. כששומעים את הבלוארים של הגננים חייבים לעזוב הכל ולרוץ מר מר (מהר מהר) צה (החוצה) להספיק לראות
עץ - עץ
פוואח - פרח. ואז הולכים וקוטפים ונותנים לאמא ונעמדים עם חיוך של אני הילד הכי מקסים בעולם כולו ומחכים לנשיקה של האמא הנמסה..
אבם - (ebem) - אבן
קקן קקן - קטן קטן כלומר - נמלה...
ג'ופ - ג'וק. לרוב זה ג'ופ בוי (כלומר ג'וק בוא אליי) אבל אנחנו מסבירים לו שג'וקים לא חברים שלנו..
איש - איש או אישה
ייה - ילד או ילדה או מה שיש לאמא בבטן ובבגלל זה אסור לעשות על אמא דיו דיו
נאי - אופניים
ביבה - בימבה
טו (too) - רטוב בהקשר של דשא רטוב
שה (sha) - מגלשה
נאנה (nane) - נד-נד כלומר נדנדה
פח - אחת המילים הראשונות.. וביחד עם אבאמא משלימים "לא משחקים עם הפח כי הפח הוא מלוכ...לך" (ואח"כ מתפלאים למה הילד יודע לדבר רק הברות אחרונות של כל מילה...)
אאץ' קוץ - אאוצ' דרכתי על קוץ אבל אז הוא יודע לשבת על הטוסיק ולנקות את הרגל מהקוץ ורק אם ממשיך להציק לו או שהוא קצת מתפנק או עייף הוא מתחיל לבכות ומבקש קה כלומר נשיקה.
אאנן - ענן
מש (mesh) - שמש
אאח (e-ach) - ירח
מאו - חתול. לרוב ייאמר "מאו בוואח מר" כלומר "החתול ברח מהר"
אאו אאו - כלב
קקי אאו-אאו - קקי שעשה כלב לרוב יקבל גם תיאור קקי-אאו-אאו-לך כלומר הקקי שהכלב עשה מלוכלך
פור (por) - ציפור. לרוב בתוך משפט: "פור-עץ-עף-בביי" הציפור על העץ עפה .. ביי ביי
קה קה - במובן של קרא קרא - כלמר עורב..
אצל סבא וסבתא בבית יש גם: "נה עף" יונה שפעם קיננה באדנית ועכשיו כבר עפה ועדיין חודשיים אחר-כך צריך להסתכל מהחלון ולראות ש"אן" כלומר אין (מלוווה בתנועות ידיים מתאימות לשני צידי הגוף) "נה עף"
בל (bal) - אצטרובל
צל-תאי-אן-אוט ( tzel tai en ot ) - הנה הצל של איתי.. אין.. רוצה עוד..
חול - מז שמשחקים איתו בגינה אבל גם כל פעם כשיש משהו בעין (גם אם בכלל לא יצאנו החוצה היום) - אז הוא משפשף ומודיע שיש שם חול
ביגוד:
צה - חולצה
סיים - מכנסיים
נייניי - נעליים או רגליים, נייניי אבא (נעליים של אבא) או נייניי אמא (נעליים של אמא) וכן הוא מזהה לגמרי מה שייך למי, שהכי כיף לנעול אותם וללכת איתם ברחבי הבית..
קול (kool) - חיתול. בדרך-כלל הקול לך וטוב (cool lach ve toov) כלומר חיתול מלוכלך ורטוב ומחליפים אותו ב: קול דש ובס (cool dash ve bes) כלומר חיתול חדש ויבש ואם ממשיכים לשאול למשל חיתול נ.. (קי) אז איתישוש מתבלבל.. בהתחלה זה היה בטעות ועכשיו זה כבר חלק מהטקס וזה מכוון לגמרי מחליפים את החיתול המלוכלך בחיתול נ.. מר (כן כן נמר שעושה וווארר).. ואז צוחקים.. כן? אני שואלת את איתישוש.. חיקול נמר? והוא עונה לי: כאאאאאן....
וכשמורידים את החיקול - אז מוצאים שם את ה- בולול (בולבול) שיש לאיתי ויש לאבא.. ויש גם לאמא? לאאאאאא
שמות:
אבא - מאז שלמד לדבר
אמא - היום כבר אומר אמא (imma) אבל לפני זה אמר אמא (amma) ומאמא (maamaa) באיטלקיות נמרחת מובהקת
טטה - סבתא
קה - מיקה
ללה - לילה
ג'יג'ה (jije) - ג'ינג'ר
קיקי - מיקי מאוס
דודוש - דידוש
אוש (osh)- אורצ'
אתי - אסתי
וואלי - יובלי
(חיי..) נון - חיימון - הוא יודע להשלים
(תומ..) איקו - תומריקו - הוא יודע להשלים
דדן - דן-דן או דוד דן
אושק (oshek) - עם ש' כמו של הסינים עמוקה וצלילית שכזאת - אופק השכן מלמעלה
וו-וו (wo-wo) - אמיליו מהגן
שיה - גם שיה של ענבלי ואיתן וגם סשה שהייתה המטפלת שלו
גאיה - גליה (אבל הכוונה גם לבועז) הילדים של מריאן המשפחתונית. האהבה הכי גדולה של איתישוש בימים אלו..
גאי - אביגיל הנכדה מהספר על ה- זזר - כלומר אליעזר והגזר .. הוא מאוד אוהב את גאי
דברים שעושים או שיש בבית:
סיו (siyoo) - ציור.. איתישוש מאוד מאוד אוהב לצייר.. בגיי (gee) - כלומר גיר. אבל בגיי מותר לצייר רק "צה" החוצה (כלומר - בחוץ), או בצבעים או בטושים. באיזה צבע תרצה לצייר? אאאדום (שזה אדום או ירוק או כחול או שחור)
למרות שהוא יודע להגיד גם אוק (ירוק) כחו kacho (כחול) קקום (כתום) ו- חחום בח' גרונית (חום)
וצריך כמובן גם דאס כלומר דף..
ולאחרונה הוא למד לעשות עם העפרון חו (חור) בדף שזה כיף אחר לגמרי
ושניה אחרי שמתחיל לצייר מגיעה הבקשה תייה (תראה) כלומר תראו איזה יופי
טאטוטאטור - ווינטלטור
טאטוטיטה - כן כן הכוונה לטלוויזיה
טיטה - במשמעות טיק-טק כלומר שעון, לרוב מתלווה תנועה של הראש מצד לצד, לפי קצב התקתוק
קה - בהקשר של בתוך הבית זה מוסיקה (או CD או טלוויזיה)
וכשנגמרת התוכנית אז אומרים "מר" או "אי-מר" שזה אומר נגמר
ואז "אוט" - שזה עוד או "אופם" שזה עוד פעם
קאק - לרוב פקק אבל כשמצייר על הלוח המחיק הכוונה ל... מחק כדאי שאפשר יהיה "קה" (ke) - מלשון מנקה או ננקה, כלומר - לנקות ולהתחיל מחדש
בלול - (balol) בלון. יש בלול גוגוי ויש בלול קקן והכי הכי בלול צץ (כלומר הבלון התפוצץ)
ויש גם או-בלול שזה עוד בלון
קוקו - המשחק הידוע איפה איתי? קוקו אבל גם מזרון הפעילות שכמשאירים אותו מגולגל אז הוא כמו צינור ארוך שאפשר לזחול בתוכה ולעשות קוקו
אישון - לישון מלווה לרוב בתנועה של האצבע על הפה ו- ששש
אטיה (atya) או בטיה - אמבטיה
פפם-פפם - מלה שאבאמא משתמשים כדי להגיד לאיתישוש שצריך לקנח את האף (והוא כבר יודע לקנח לבד..) אז הוא מסתכל על מה שיצא ובקול מלא התפעלות מציין גוגוי ומסיים ב- בביי כשהטישו נזרק לפח או לביתשימוש
איקוס-איקוס (ikos-ikos)- מכוס לכוס. הדגש הוא על ה- אוס.. ככל שההברה יותר ארוכה מעבירים יותר מים בכוסות - משחק של מילוי כוסות פלסטיק באמבטיה
צצף (tsetsef) - קצף באמבטיה למרות שלפעמים זה בכלל בלול גוגוי (balol gogoy) כלומר בלון גדול
בעלי חיים / בובות:
מאו - חתול
אאו אאו - כלב
כוס (kos)- קוף
שה (sha)- ג'ירפה
סוס - סוס
ביבי (bibi)- דובי
יה (ye)- אריה
מר (mer)- נמר
פהפר (papar)- פרפר
פייל (piL)- פיל ב- L דגושה
באא - עכבר (הכי חשוב לחפש ולמצוא אותו בספר של ה-זזר כלומר אליעזר והגזר כי אחרי שהוא מגיע או-או בום כלומר כולם נופלים)
גר - אוגר - משחקים איתו אצל מריאן המשפחתונית בימים שנשארים עד 3...
תינין - תנין
פיפוד - קיפוד שעושה אאוצ' (לאחרונה למדנו שגם אבא וגם דוד אורצ' הופכים לפעמים להיות קיפוד..ועושים אאוץ' כשמנשקים אותם)
גע-גע - ברווז
גג - דג, לרוב מגיע בצירוף של גג הם - כלומר הדג רעב צריך ללכת לתת לו אוכל
תוס - (toos) יתוש. מלווה במחיאת כפיים שבסופה מסתכלים על כפות הידיים לראות אם תפסנו או לא תפסנו את היתוש..
דוד (dod)- דוב (איך דוב מגרד באוזן? מרים רגל ימין ומגרד איתה את רגל שמאל..)
צאצ - צב
קריאות וברכות:
שיום (shiyom) - שלום לכל מי שעובר
איין (ayan) - אהלן וראיציה על שלום
בביי (babay) - ביי ביי
אלול (alol) - הלו ככה עונים לטלפון ולרוב זה ממשיך ב"אלול כן-לא בביי"
אייקהקה (eikeke) - איזה כיף
אייטו (ayto) - לילה טוב
אאאמון-א-סים - המון אנשים התחיל מלראות המון אנשים ומאז כשיש המון משהו אז הוא אומר אאאמון-א-סים אוטו כלומר המון מכוניות..
וואו - בטון מרגש ומתרגש במיוחד כשרואים דברים יפים במיוחד..או נופים יפים בתמונות או בטלוויזיה..
יייהה - יש לרוב מלווה במחיאות כפיים שכוונתם כולם צריכים למחוא כפיים לאיתישוש עכשיו שעשה טריק כזה או אחר
הוי - שמעתי צליל מוזר ואני לא יודע מהו..
או-או - כדאי מהר מהר לרוץ לראות מה קרה.. לרוב זה אומר שמשהו נפל או משהו נשבר או משהו נשפך..
דה - תודה (גם כשמקבלים משהו וגם כשנותנים משהו) - המילה הראשונה בחייו
חה - סליחה.. כשעושים למישהו משהו לא נעים והמבוגר האחראי שבחדר אומר שצריך לבקש סליחה.. לרוב מלווה גם ב- בוק (חיבוק) ו- קה (נשיקה)
הוי-שה (hoy she) - אויש קשה.. עוד דור פולני גאה גדל פה.. לרוב נאמר בשעת מאמץ או כשמשהו קה (נתקע)
ואולי המילה הקריאה הכי חשובה בחייו של איתישוש כרגע - שיי (shiyi), או זה-שיי שאומר - שלי!!! נכון לכל דבר (גם על הצעצוע שלו שהוא מחזיק עכשיו ביד גם על המגלשה בגן השעשועים - כולה.. וגם על ה-גאלה של דניאלה..)
ואמא שלו אוהבת להגיד את המשפט הבא והוא משלים:
איתישוש המ..קוק הכי שבעו..לם
ואחרי שקוראים את כל זה - זה לגמרי ברור, לא?
.JPG)
