פורסם על ידי איתי רגב
גם היום הלכנו בבוקר לבקר את מריאן... כנראה שזה המקום החדש שבו אבלה את הבקרים שלי
היום הגענו ראשונים... אפילו שהיה כבר 8.20
ומריאן קיבלה את פנינו בחיוך גדול ובוקר טוב..
היום כווווולם הגיעו: רונה ויעל וגם אמיליו
שיחקתי לי בצעצועים שהיו מפוזרים בחדר ואז נזכרתי שמריאן מאוד אוהבת לשחק איתי ב"קוקו" מאחורי הספה אז רצתי לשם בזחילה מהירה והצצתי אליה כל פעם מצד אחר ועשיתי "אה אה" והיא ענתה לי בחזרה
אחרי כמה דקות מריאן קראה לנו בשיר לבוא לשולחן לאכול ארוחת בוקר היא החזיקה לי ביד אחת ואני הלכתי איתה עד לשולחן והתיישבתי לבד על הכסא מבלי שאף אחד אמר לי ... וביקשתי ב- "אההה" סנדביץ' כמו של רונה
ואמא שלי עמדה כל הזמן מהצד.. ואל תגלו לאף אחד.. אבל ראיתי שהייתה לה דמעה קטנה בעין..יכול להיות שהיא קצת התרגשה??
אחרי האוכל, הלכתי לפינת הבקבוקים (אצל מריאן יש מן שרפרף קטן בפינת החדר שם נמצאים כל הבקבוקים של כולם) ועשיתי שם קצת סדר.. גם טעמתי מיד את כל הפטמות של כל הבקבוקים (או את הפקקים) מריאן ראתה אותי ומייד מינתה אותי לעוזר שלה. ממילא לכל מקום שהיא הולכת אני זוחל אחריה בזחילת מרוץ ועושה עם הידיים טח טח טח טח על הרצפה בדיא הספיד (וכמעט כמעט מגיע לפניה)
ואז חזרנו לשטיח פעילות ומצאתי שם איזה סוס עם חוט שמריאן הראתה לי איך הוא עובד: כדי שהוא יתקדם צריך למשוך לו בחוט.. זה לא כל כך פשוט והייתי צריך מלאן ריכוז
אמא ראתה שאני מאוד עסוק ולא צריך אותה כל כך הרגע אז היא אמרה שהיא הולכת, נתנה לי נשיקה על הראש ואמרה לי ביי
אני נופפתי לה ביד ואמרתי "בייייייייייייי" וחזרתי לפתור לעצמי את סוגיית החוט
בזווית העין ראיתי שהיא נשארה עוד לעמוד ולהסתכל עליי קצת עד שמריאן אמרה לה "נו יאללה, הגיע הזמן ללכת..הוא בסדר גמור את רואה? תבואי באחת אנחנו מסתדרים.." אבל האמת שאני ממש לא הסתדרתי עם החוט הזה..כמה שלחצתי עליו לא הצלחתי להבין איך מוציאים אותו..
ומה עוד עשינו?
אמיליו ואני בישלנו בפינת המטבח כל מיני אוכלים (מריאן לא הבינה מאיפה כישרון הבישול שלנו ואני חשבתי שהיא לא כל כך מבינה אנחנו בנים מהסוג החדש שגם מפרק ומרכיב מכוניות וגם יודע להרים ארוחות פאר במטבח - את זה למדנו מהסבתות שלנו)
וגם לאמיליו היתה כל היום נזלת - אז ניגבתי לו אותה ביחד עם מריאן ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.. מריאן יכולה לסמוך עלי בתור העוזר שלה כי כל פעם שראיתי נזלת.. הצבעתי עליה ועזרתי לנגב
וגם הראיתי למריאן את כל החיות שאני מכיר.. היא לא האמינה שאני יודע כל כך הרבה
ובטח בכלל שכחתי כמה - מחר אני אשאל את אמא שתזכיר לי את כווווווולם
וגם היא נורא צחקה שאני אומר אפצ'י אחרי כל מי שמתעטש
ו"אודה" כשנותנים לי משהו
ו"אפ" כשאני רוצה שירימו אותי ו"בול" כשאנחנו משחקים בכדור - את אלו סשה לימדה אותי
(איפה היא באמת? אני כבר מתגעגע)וכשאני רוצה עוד אוכל / או עוד פעם שיעשו לי טריק שמצחיק אותי אז אני אומר "עוד" (זה ממש חדש מאתמול)
ב- 13.00 אמא באה לקחת אותי
מריאן הייתה מאוד מרוצה ממני ככה שמעתי אותה אומרת לאמא.. והיא גם אמרה לה שהייתי מאוד מאוד נדיב.. (בהזדמנות אני צריך לשאול את אמא למה היא התכוונה) אמא הייתה מאוד מאוד מרוצה
אבל מריאן גם גילתה לה שלא אכלתי כלום אבל אמא שלי שמכירה אותי לא כל כך התרגשה
הייתי הרוג מעייפות כי מרוב שהיו כל כך הרבה דברים לעשות לא היה לי זמן לישון
בבית אמא נתנה לי בקבוקי מאוד מאוד גדול ונרדמתי למלאאאאאן זמן
כמעט עד 16.00
האמת, היה ממש כיף..
ומחר זה היום הארוך שלי במשפחתון - מחר אני נשאר אצל מריאן עד 15.00
מעניין אם אני אצליח ללכת קצת לישון
חשבתי שלבשל איתי לומד מערני... :-)
השבמחק