איזה מקום מוזר, אני מתעורר בבוקר והכל חשוך וכולם ישנים ואמא שלי כולה פיהוקים עושה לי שששששששש
וזה מצחיק אותי נורא
ואז אמא מתחלפת באבא שמפהק עלי גם כן ועושה לי ששששששש
וזה ממש ממש מצחיק
אבאמא אומרים שיש לי ג'טלג - מתעורר כל בוקר ב- 3 ולא מפסיק לדבר
הפגישה עם דודה דידוש הייתה ממש ממש מרגשת.. כל כך התרגשנו שכמעט בכלל לא יצאנו מהבית
נו טוב, גם בגלל שהיה קר נורא וגשם ורוח בחוץ (חורף אמיתי לא כמו אצלנו בתל אביב - והם קוראים לזה אביב)
וגם בגלל הג'ט לג הזה - פשוט באמת היינו נורא עייפים כל הזמן.
אבל היה לנו כיף בבית:
אבל היה לנו כיף בבית:
דודה דידוש שיחקה איתי מלא והייתה מאוד גאה באיך שאני תופס דברים עם הידיים ואיך שאני עושה קולות ומדבר וגם שאני כבר מחזיק את הראש כשאני על הבטן - אבל עוד לא מספיק טוב, היא אומרת שאני צריך עוד להתאמן.
דודה דידוש ממש כייפית היא לקחה אותנו למלא מסעדות שוות נורא, עם מוביילים ענקיים תלויים על התקרה
שממש התרגשתי לדבר איתם - כמו שאתם יכולים לראות בסרטון:http://www.youtube.com/watch?v=BSPB5GiHNTg
ביקרנו גם בחנויות סופר מרקט ענקיות ונורא צבעוניות, ופגשנו חברים - לא רק בגיל של אבאמא, גם בגיל שלי (שירה, שימי לב פגשתי מישהי שקוראים לה מיה והיא אמריקאית.. ויש לה אוניברסיטה נורא שווה - גם אמריקאית..לא מכיר כזאת אוניברסיטה בארץ.. אז גם אני פוגש בנות שוות שתדעי לך)
אפילו נסענו במוניות בניו יורק עם הסלקל כמובן.
אחרי כמה ימים של בית ומלא אימונים הצלחתי להתהפך מהגב לבטן וגם מהבטן לגב, זה לא כל כך פשוט אבל הצלחתי. דודה שלי ממש התרגשה.
וכשיצאה השמש יצאנו לטייל בחוץ, בבייבי ביורן המעולה שלי את כל ברודווי כמעט, עד ground zero וחזרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה