פורסם על-ידי אמא של איתישוש
נתחיל בסיפור:
יום אחד בזמן שנסענו ל"טטה" (סבתא כמובן.. לאן עוד אפשר לנסוע?) - איתישוש תיאר את כל מה שהוא רואה: "עץ גוגול", "עץ קקן", "ננוף (מנוף) גוגול", "אוטו אדום", "בוס (אוטובוס) אדום", "נוא" (nooa) (אופנוע), "מר" (mer) (מהר) וכו'..
ואז הוא אמר גם "איש אץ מר.. אשה אץ מר.. אמא אץ מר.." (איש רץ מהר, אשה רצה מהר, אמא רצה מהר...)
מייד שאלתי - "אמא שלך רצה מהר? (הלוואי) מתי בפעם האחרונה ראית את אמא שלך רצה מהר?"
והילדוד מבלי להתבלבל.. "אמא אץ מר פוס איתי"
(כאילו מה ז'תומרת מה פה השאלה - אמא רצה מהר כדי לתפוס את איתי...)
אהה..
מילים חדשות בלכסיקון:
"קה" (מוסיקה) התחלף ב"מוקה"
"חוחחך" הפך ל- "שושך" (shooshech)
"אוי איתי לפל" (Lafal) = שומעים לא מעט... אוי איתישוש נפל
ויש כמובן את "איגאנו, שלום בית.."
ויש גם "אא-סוף" בסוף סיפור כשסוגרים את הכריכה
"מי איבה" (?Mi Iba) (מי בא?) "אבא איבה" או "איתי איבה" או "דודוש איבה"
ומן המטבח:
"פיק" = כפית
"לאקח" = צלחת
"אפח" הפך ל"פואח"
"פיתה קולד" = פיתה עם שוקולד, המעדן המועדף.. בדר"כ יבוא עם בקשה ל"קוקו" (שוקו) ואם לא יקבל מענה אז יבקש במקום זה "אבא תיני גיבו" (Gibo) (קרמבו) או "גה" (עוגיה) או.... איזה עוד מתוק שכחנו? אה, כן כמובן, "אטיק" (ארטיק) או "גוגורט" (יוגורט), למרות שעדיף "דני" שזה או דני שוקולד או מילקי או כל משהו עם "קולד"...
ויש כמובן גם את ה- "ויט - בול" (vit bol) שזה ביסקוויט לטבול.. בדר"כ מצטרף לבקשה.. "אמא קאפה.." (אמא תעשי לך בבקשה קפה כדי שני אוכל לטבול את הביסקוויט, ולא יעזור שאני אסביר לו שאמא לא רוצה עכשיו קפה.. "קפה, קפה" בוכה הילד, "ויט בול קאפה..").
ויש גם משפט שאיתישוש מתרגל לאחרונה לא מעט: "לא צה.. זה חמוץ לי" - על כל אוכל שלא טעים לו.. או שלא בא לו לנסות..
אבל הכי מעולה...: "אמא תיני מיטאלללה" (אמא תני לי קלמנטינה)
ועוד שיחות מטבח אהובות ומתוקות:
"אמא חומה?" = אמא מוכנה? שאלה שאנחנו עדיין עובדים על התזמון שלה... איתישוש את זה שואלים לפני שקופצים מהדלפק במטבח לידיים של אמא.. ועדיף כשאמא אומרת כן ולא כשאמא בדיוק עם הגב או מחזירה את הדייסה או שוטפת את הכפית...
ויש גם את הריצה למקרר.. במיוחד אצל סבתות.. עמידה ליד הדלת והקריאה שלא מאחרת לבוא: "טטה, תח... מה יש?" (מה יש זה שם נרדף למקרר, לא באמת שאלה - אם עוד לא הבנתם..)
ובסוף הארוחה:
שם את הכפית בתוך הצלחת ואת הצלחת מעביר מהשולחן שלו לשולחן הכללי ומצהיר בקול "איתי סיאם" (siam) - סיימתי לאכול ואז לוקח מגבת או מפית מנגב את הידיים והפנים ומדווח תוך כדי "גב" (gev) כלומר איתישוש מנגב, ואז מסתכל בעיון רב על שתי ידיו ומצהיר בחיוך מתיקות עולמית "קי" (נקי) "אופה" (oopa) (שנו את מצבי מלהיות גבוה על הכיסא ללהיות למטה על הרצפה) ולחיזוק "צאת" (נו, מישהו כבר מוציא אותי מכאן?)
ולסיום סיומת:
"אבא טיעים?...אמא טיעים?... איתי טיעים!.. מממ" אחרי כל ביס שאנחנו אוכלים..
ופעם אחת כשממש הייתי חייבת לאכול אותו קצת והוא הרשה לי.. שאלתי אותו אח"כ אם הוא רוצה לאכול קצת את אמא, הוא נתן לי ביס קטן בלחי עיקם את פרצופו המתוק מדבש וקבע "אמא לא טיעים!!"
(לפחות לא אמר - זה חמוץ לי...)
נתחיל בסיפור:
יום אחד בזמן שנסענו ל"טטה" (סבתא כמובן.. לאן עוד אפשר לנסוע?) - איתישוש תיאר את כל מה שהוא רואה: "עץ גוגול", "עץ קקן", "ננוף (מנוף) גוגול", "אוטו אדום", "בוס (אוטובוס) אדום", "נוא" (nooa) (אופנוע), "מר" (mer) (מהר) וכו'..
ואז הוא אמר גם "איש אץ מר.. אשה אץ מר.. אמא אץ מר.." (איש רץ מהר, אשה רצה מהר, אמא רצה מהר...)
מייד שאלתי - "אמא שלך רצה מהר? (הלוואי) מתי בפעם האחרונה ראית את אמא שלך רצה מהר?"
והילדוד מבלי להתבלבל.. "אמא אץ מר פוס איתי"
(כאילו מה ז'תומרת מה פה השאלה - אמא רצה מהר כדי לתפוס את איתי...)
אהה..
מילים חדשות בלכסיקון:
"קה" (מוסיקה) התחלף ב"מוקה"
"חוחחך" הפך ל- "שושך" (shooshech)
"אוי איתי לפל" (Lafal) = שומעים לא מעט... אוי איתישוש נפל
ויש כמובן את "איגאנו, שלום בית.."
ויש גם "אא-סוף" בסוף סיפור כשסוגרים את הכריכה
"מי איבה" (?Mi Iba) (מי בא?) "אבא איבה" או "איתי איבה" או "דודוש איבה"
ומן המטבח:
"פיק" = כפית
"לאקח" = צלחת
"אפח" הפך ל"פואח"
"פיתה קולד" = פיתה עם שוקולד, המעדן המועדף.. בדר"כ יבוא עם בקשה ל"קוקו" (שוקו) ואם לא יקבל מענה אז יבקש במקום זה "אבא תיני גיבו" (Gibo) (קרמבו) או "גה" (עוגיה) או.... איזה עוד מתוק שכחנו? אה, כן כמובן, "אטיק" (ארטיק) או "גוגורט" (יוגורט), למרות שעדיף "דני" שזה או דני שוקולד או מילקי או כל משהו עם "קולד"...
ויש כמובן גם את ה- "ויט - בול" (vit bol) שזה ביסקוויט לטבול.. בדר"כ מצטרף לבקשה.. "אמא קאפה.." (אמא תעשי לך בבקשה קפה כדי שני אוכל לטבול את הביסקוויט, ולא יעזור שאני אסביר לו שאמא לא רוצה עכשיו קפה.. "קפה, קפה" בוכה הילד, "ויט בול קאפה..").
ויש גם משפט שאיתישוש מתרגל לאחרונה לא מעט: "לא צה.. זה חמוץ לי" - על כל אוכל שלא טעים לו.. או שלא בא לו לנסות..
אבל הכי מעולה...: "אמא תיני מיטאלללה" (אמא תני לי קלמנטינה)
ועוד שיחות מטבח אהובות ומתוקות:
"אמא חומה?" = אמא מוכנה? שאלה שאנחנו עדיין עובדים על התזמון שלה... איתישוש את זה שואלים לפני שקופצים מהדלפק במטבח לידיים של אמא.. ועדיף כשאמא אומרת כן ולא כשאמא בדיוק עם הגב או מחזירה את הדייסה או שוטפת את הכפית...
ויש גם את הריצה למקרר.. במיוחד אצל סבתות.. עמידה ליד הדלת והקריאה שלא מאחרת לבוא: "טטה, תח... מה יש?" (מה יש זה שם נרדף למקרר, לא באמת שאלה - אם עוד לא הבנתם..)
ובסוף הארוחה:
שם את הכפית בתוך הצלחת ואת הצלחת מעביר מהשולחן שלו לשולחן הכללי ומצהיר בקול "איתי סיאם" (siam) - סיימתי לאכול ואז לוקח מגבת או מפית מנגב את הידיים והפנים ומדווח תוך כדי "גב" (gev) כלומר איתישוש מנגב, ואז מסתכל בעיון רב על שתי ידיו ומצהיר בחיוך מתיקות עולמית "קי" (נקי) "אופה" (oopa) (שנו את מצבי מלהיות גבוה על הכיסא ללהיות למטה על הרצפה) ולחיזוק "צאת" (נו, מישהו כבר מוציא אותי מכאן?)
ולסיום סיומת:
"אבא טיעים?...אמא טיעים?... איתי טיעים!.. מממ" אחרי כל ביס שאנחנו אוכלים..
ופעם אחת כשממש הייתי חייבת לאכול אותו קצת והוא הרשה לי.. שאלתי אותו אח"כ אם הוא רוצה לאכול קצת את אמא, הוא נתן לי ביס קטן בלחי עיקם את פרצופו המתוק מדבש וקבע "אמא לא טיעים!!"
(לפחות לא אמר - זה חמוץ לי...)
