פורסם על ידי איתישוש רגב
חזרנו מאמריקה
הטיסה הייתה בסה"כ ממש מוצלחת.. גם אבאמא אומרים.. שמעתי שהם אמרו שהייתי ממש מתוק ושרוב הזמן ישנתי וככה גם הם יכלו לישון קצת..
בשדה התעופה חיכו לי הסבתות נורא מתרגשות.. והאמת שגם אני ממש ממש התגעגעתי אבל פתאום ראיתי בזווית העין שיש מן מפל כזה של מים ביציאה.. והייתי חייב לבדוק אותו מקרוב.. אז הנשיקות היו צריכות קצת לחכות..
היה קצת מוזר לחזור הביתה. ידעתי שאני מכיר את המקום הזה.. אבל לא ממש זכרתי מאיפה..
מלא סבים וסבתות הגיעו לבקר אותנו
היה שמח
ואז הלכתי לישון את שנת הצהריים שלי (לא מבין למה אבאמא שלי התעקשו להשכיב אותי לישון בפיג'מה כאילו הולכים לישון ללילה). כשקמתי, באמת היה נורא חשוך, אבל אבא הוציא אותי מהמיטה והרכיב לי את ה"ננה" (אופניים) שלי ויצאנו לרכוב בשכונה.
אבא: "רק שתבינו על מה הוא מדבר.. השעה הייתה אחת (!!!) לפנות בוקר.. ורכבנו בין השבילים עד שלוש בערך.. עד שאיתישוש התעייף ואז החזרתי אותו לישון.. הוא היה כל כך מתוק"
למחרת בבוקר אמא העירה אותי בשירים ודגדוגים והיה ממש ממש נעים, והסבירה לי שאנחנו הולכים למשפחתון לפגוש את מריאן ואת כל החברים שלי מפעם. והיא גם אמרה לי שאם לא יתחשק לי להשאר שם לבד אז היא תשאר איתי כמה שאני ארצה.. עד שאני אתרגל מחדש.
"טווו" (טוב או כן אנחנו לא ממש יודעים להבחין ביניהם - אמא) אמרתי ויצאנו למשפחתון.
כשהגענו כבר היו שם רותם ואמיליו.. ומייד רצתי לשחק איתם.. ואמא נשארה ליד הדלת, וראיתי שקצת קשה לה להיפרד, אז עזבתי רגע את הצעצוע והלכתי לתת לה נשיקה ולהגיד "באאא" (ביי) ולנופף לה לשלום.. וחזרתי מהר מהר ל"ממה" (אמיליו) ואמא הלכה וחזרה לקחת אותי רק בצהריים. איך שכיף לחזור - חוצמזה שבאמת פשוט היה כיף, זה עוד יותר כיף שסוףסוף פגשתי קצת אנשים בגודל שלי לשחק איתם..איזה כיף שיש משפחתון גם מחר
אם רבים, סימן שאוהבים - בשביל זה יש אחים
לפני 15 שנים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה