10.3.2010 - בדרך לסבא וסבתא באמריקה

פורסם על ידי איתישוש רגב
בסקייפ זה לא ממש הולך לנו, אבאמא אומרים שיש לנו בעיה עם השעות, תמיד כשלנו נוח לדבר אז סבא וסבתא כבר ישנים באמריקה, וכשסבא וסבתא מצלצלים אז בדר"כ אנחנו בדיוק באמבטיות / ארוחות ערב / הולכים לישון.
גילינו שהכי נוח זה בבוקר לפני שהולכים למריאן.. אבל כבר קרה (ולא פעם אחת..) שכבן למשפחת רגב טיפוסי פיתחתי יכולת לישון עד שכבר ממש צריך לצאת מהבית.. אז גם אז לא מספיקים..
בקיצור - כשאין ברירה אז אין ברירה (או כמו שאמא אומרת - כשמוחמד.. אז ההר או משהו כזה)

בקיצור - ארזנו מלאן מזוודות
אני עזרתי לאמא לבחור חולצות ונייליי (נעליים)

וגם עזרתי לארוז כמובן

ונסענו לשדה, גם שם עזרתי - בצ'ק אין

ומבחינתי - הלונה-פארק התחיל עוד בשדה :-)

אתם לא מאמינים איזה מתקנים מדליקים יש שם - מלא רצפות נוסעות ומדרגות זזות

שיואו.. איזה מדליק

כל פעם שנגמר הסתובבתי ורציתי "אות".. (עוד)

באחד הטרמינלים עברתי על הרצפה הנוסעת מול קבוצה של סבים וסבתות ועשיתי להם שלום עם היד כמו שעברתי מולם, והם כולם נופפו לי בחזרה וביקשתי מאמא לחזור ולנסוע על הדבר הזה "אות" ושוב עשינו שלום - אני להם והם לי.. ואח"כ שוב אמרתי "אות".. והם כבר נורא צחקו ממני.. לא יודע למה, אני כל כך נהנתי..

ומלא אורות וחנויות ואנשים..

ואז עלינו למטוס וטסנו לאמריקה..

הייתי כל כך עייף שדי מהר נרדמתי ובכלל ישנו כולנו לא רע גם אבאמא - כשישנתי על אבא אז אמא ישנה קצת ואז ישנתי על אמא ואבא ישן קצת - ואז עוד קצת על אבא ואז עוד קצת על אמא

ככה שבסה"כ ישנתי די טוב, אני חושב שגם אבאמא שלי..

קצת לפני שנחתנו התעוררתי ואז שיחקתי קצת בצעצועים שלקחנו איתנו למטוס

אבל פתאום גיליתי שיש חלון במטוס - כמובן שמיד ביקשתי עם האצבע שירימו אותי כדי להסתכל החוצה דרך החלון לראות את ה "אטו" (אוטו).. זה מה שרואים מחלונות - לא?

ואחרי מיליון שעות  ומלאן חוויות - נחתנו בפלורידה אנחנו וכווווול המזוודות שלנו

ופגשנו את סבא וסבתא שבאמריקה

ועכשיו אנחנו כאן - לחודש של חוויות וכייפים

אבל - לפני הכל... הלכנו כוווולנו לישון... אף פעם לא מזיק להשלים "אות" קצת שעות שינה