18.2.2010 - הרפרטואר של איתי

פורסם על ידי אמא של איתי

לאיתי שוש כבר יש מלא מלא מילים וממש אפשר כבר לנהל איתו שיחות קצרצרות ומתוקות להפליא

פתאום הוא מבין וגם יש לו מה להגיד ויש לו דעות (תמיד היו לו - אבל עכשיו אנחנו קצת יותר מבינים למה הוא מתכוון)

רשמתי לכם כאן את הרשימה של המילים שאנחנו כבר מצליחים לזהות:

למשל: "בוא.." ולעשות ככה עם הידיים שיבואו אליו

למשל: "קוקו.." כשמסתתרים מאחורי הפינה של הארון או מאחורי הדלת

למשל: "נייניי" (שזה נעליים) את זה אומרים כל פעם לפני שיוצאים מהבית

למשל: "א דו א או" (כלומר - אבוקדו..) - לפני כמה ימים כשהראינו לו אבוקדו, שאלנו אותו אם הוא רוצה.. והוא אמר את כל השם הארוך הזה..

איתישוש יודע גם להגיד "חאאא" (חם) ו"קאאא" (קר)

ושלא לדבר על: "אטו" שלאט לאט הופך להיות יותר ויותר דומה ל"את זה"

ויש גם כמובן את "אטו" שבכלל מתכוון לאוטואים שרואים בחוץ דרך החלון

ויש את "אות" מלווה בתנועה של הראש כלפי מטה ולרוב גם עם האצבע המורה מצביעה על משהו (פרוסת השוקולד של אבא ערני, או קרמבו, או עוגה/עוגייה/אוכל משהו מתוק אחר שחצה לו את קו הראייה) שזה כמובן - עוד

וברור שיש את ה - "לא" המפורסם והנחרץ ולעומתו את ה"טו" עם הראש שעושה תנועה כלפי מטה - שהכוונה כמובן ל- כן

ויש גם לא שבא עם תנועה של "אסור" עם האצבע המורה במיוחד כשרוצים להכניס ידיים ל"אחח" (פח) שהוא נורא "מאחח" (מלוכלך)

ויש "דה" שזאת בכלל המילה הראשונה שאומרת - תודה :-)

ויש גם "הלו" עם כל טלפון, שלט, ולפעמים אפילו מברשת שיער..

ויש גם "מבו" (ההגיה הנכונה היא מ' בשווא ודגש ב- ב') שזה בעצם בום - כשנוסעים עם משהו ברחבי הבית (הליכון, או קופסת פעילות עם גלגלים.. אבל הכי הכי שווה זה עם הארגז כלים של אבא) ודוחפים ודוחפים עד שנתקעים בקיר ואז מסתכלים על מי שצופה ואומרים "מבו" ועוברים לדחוף מהצד השני עד ה"מבו" הבא וחוזר חלילה..

בקיצור מלא מלא מילים ומשפטים חדשים

וחוצמזה איתישוש נורא אוהב להשלים דקלומים:

למשל כשסופרים עד שלוש הוא יודע להשלים: אחת שתיים וש....... אוש" (לוש)

וכשמתלבשים - אז אומרים : יד א...אה (חת) ויד שני..... אה (יה)

ויש כמובן את - בוא אלי פרפר נח.. אה (מד)

שב אצלי על כף ה..אה (יד)

שב תנוח אל תי..אה (רא)

ותעוף בחז..אה (רה)

ויש את סבתא בישלה דייסה קלקלקלקלקלקללקלק (הלך הלך הלך הלך)

איתישוש גם יודע כבר למצוא לעצמו / או לאמא שלו / או לאבא שלו את ה"פפאאוקק" (פופיק)

ולמצוא לילדים שקטנים ממנו ולמיק-מיק גם את ה..אה (עין - הולך ביחד עם אצבע חקרנית שנדחפת עמוק לתוך העין שלהם) שזה קצת מסוכן..ויכול להיות לא נעים .. מצריך השגחה הורית קרובה..

וכשמשהו "נופל" אז הוא מייד אומר "או או" (במיוחד אם זה שאריות האוכל ממגש האוכל שלו ש"נופלות" לרצפה)

וכשהוא גומר לאכול, או נגמר הבקבוק, או נגמר הקרמבו/שוקולד/ עוגה/עוגיה או שנגמר שיר ברדיו או בטלוויזיה אז הוא אומר "מאאאר" עם שתי ידיים פרושות לצדדים..

והוא אומר אבא לאבא אבל לאמא גם..

(רק בלילה כשנורא רוצה בקבוק פתאום הוא יודע לבכות ב- אאאאאאממממממאאאא)

ולאחרונה התחיל גם להגיד "תה" לסבתות שמסביבו

ו- "באאה" (ביי) כשהולכים ו"קאאה" (נשיקה) כשרוצים

ולפעמים הוא מתרגל שיחות בבית וקורא לעצמו - "אבא!" ועונה לעצמו "מה?" ואז הוא אומר "לא!" ומנענע את האצבע של האסור באוויר מאוד ברצינות "לא!לא!" ואז קורא לעצמו "בוא!"

אבל אפילו עוד יותר חמוד מזה זה לשמוע אותו מדבר בתינוקית עם חברים שלו מהשכונה או מהמשפחתון או סתם חברים מהדימיון

שם ממש אפשר לשמוע משפטים שלמים וויכוחים והחלפת דיעות והסכמות - והם מבינים אחד את השני כל כך כל כך מתוק

תגובה 1:

  1. נושי- קרעת אותי מצחוק!!! :-)

    לגבי הוידאו- למה ככה להתעלל בילד??
    לא יפה!

    השבמחק