28.9.2009 - עושה מלא דברים חדשים
פורסם על ידי איתי רגב
רוכב על אופניים -
גם תלת אופן כמו שכבר ראיתם ביום כיפור אבל גם בימבה עם ארבעה גלגלים, שעליה אני יכול לנסוע לגמרי לבד
גם תלת אופן כמו שכבר ראיתם ביום כיפור אבל גם בימבה עם ארבעה גלגלים, שעליה אני יכול לנסוע לגמרי לבד
הולך עם אבאמא שלי יד ביד
מתחיל לזחול מצחיק ולהרים את הברכיים - אולי מנסה כבר ללכת?
מטפס על השולחן בסלון (ועושה תוך כדי "לא!לא!לא!" עם הראש)
יודע לא לגעת כשאומרים לי לאלאלא
יודע מתי אסור להתקדם כי זה תהום
לומד לרדת ברוורס מדרגות (או מהשולחן או את התהום של המיטה)
יודע לקחת לבד את הבקבוק ולשתות כשבא לי
ממשיך לעשות שיגועים כשרוצים להחליף לי חיתול
ממשיך לעשות שיגועים בריבוע כשמנסים להלביש אותי אחרי האמבטיה
יודע ללחוץ על הלב האדום של טומי הכלבלב כדי שיעשה צלילים
ויודע לנשוף לתוך צינור כדי שיצא קול מצחיק
ואז יודע גם יודע כבר לצחוק צחוק מתגלגל נורא מצחיק
יודע לרקוד לצלילי שירים אינדיאנים (בעיקר באמבטיה כשאמא שרה לי)
וללכת לישון לבד במיטה כשאני כבר ממש כמעט רדום
יודע לצעוק ולנופף בידיים וברגליים כשלוקחים לי משהו מהיד.. זה לגמרי חדש מאתמול
אבאאמא אומרים שאני כבר ממש ילד גדול
28.9.2009 - יום כיפור ראשון שלי
פורסם על ידי איתי רגב
הגיע יום כיפור וגם אני יצאתי לרכוב על אופניים כמו כל הילדים בשכונה
הגיע יום כיפור וגם אני יצאתי לרכוב על אופניים כמו כל הילדים בשכונה
(וגם אכלתי מרק עוף עם לוקשלך לארוחה מפסקת והלכתי עם אמאבא ודוד רני ודוד צחיק לשמוע את התקיעה בשופר)
28.9.2009 - אליעזר והגזר
פורסם על ידי איתי רגב
היום סיפרתי סיפור ביחד עם אמא שלי
אמא הקריאה לי את הסיפור על אליעזר והגזר:
"משך ימינה משך גם שמאלה ו...."
ואז אני עשיתי עם הראש
לאלאלא
"נכון מאוד!" אמא אמרה "לא יזוז הגזר"
ומאותו רגע
אתם לא מאמינים, איזו התרגשות היתה בבית
וכל מי שבא לבקר או צלצל לשאול מה נשמע שמע:
"משך ימינה משך גם שמאלה ו..."
ואז היה תורי לעשות לאלאלא
ואמא חייכה עד השמיים
היום סיפרתי סיפור ביחד עם אמא שלי
אמא הקריאה לי את הסיפור על אליעזר והגזר:
"משך ימינה משך גם שמאלה ו...."
ואז אני עשיתי עם הראש
לאלאלא
"נכון מאוד!" אמא אמרה "לא יזוז הגזר"
ומאותו רגע
אתם לא מאמינים, איזו התרגשות היתה בבית
וכל מי שבא לבקר או צלצל לשאול מה נשמע שמע:
"משך ימינה משך גם שמאלה ו..."
ואז היה תורי לעשות לאלאלא
ואמא חייכה עד השמיים
24.9.2009 - בדודה שלי גילוש וטלצ'ול מתחתנים
פורסם על ידי איתי רגב
קודם כל לפני החתונה - היתה שבת חתן - בבריכה של הדודים - ברור שנכנסתי למים אלא מה? ביחד עם בי.די.דן.דן ואמא
אחרי הבריכה שלושה גברים שבגברים ניסו להלביש אותי חזרה בבגדים - ומה נראה לכם? לא היה להם כל כך קל איך לומר בלשון המעטה :-)
ועוד לפני החתונה אמא שלי לקחה את הבי.די גילוש שלי ליום כיף ופינוק
ונחשו מה הייתה ההפתעה שלה באמצע היום הזה?
נכון! להאכיל אותי ארוחת ערב ולעשות לי אמבטיה..
איזה כיף שהיה לנו
ואז סופסופ הגיע הארוע עצמו
הייתה חתונה מהממת
ובדודה שלי הייתה מהממת והטלצ'ול שלה גם
והחופה הכי הכי מרגשת שראיתי בחיים שלי (ולא לא בגלל שזו הייתה החופה הראשונה או היחידה שראיתי עד היום, גם אבאמא שלי בעצמם אמרו.. באמת באמת...)
וגם הכסאות קש שהיו בחתונה היו מדהימים ומרתקים ממש. שעות חקרתי אותם עם האצבעות.. מאוד מאוד מסקרן
ואתם יודעים מה עוד? גם שתיתי מקש בפעם הראשונה
והצלחתי
זה נורא הצחיק את הסבים והסבתות שלי וגם את הדודים
מייד קיבלנו הביתה חבילותשל קשיות שתיה - שאני אתאמן
ואתם מכירים את המשחק הזה ששואלים אותי "איפה אור?" ואני מצביע לכיוון המנורה?
אז בחתונה - היה ממש מסובך זה היה כבר משחק למתקדמים, כי היו שם מלא מנורות במלאן צבעים ולא ידעתי מה לבחור
גילוש וטלצ'ול שיהיה לכם בהרבה מזל טוב
ושמחה ובריאות ואהבה לעולמי עולמים
תמיד תמיד
אוהבים אתכם מיליון
מי שרוצה לראות עוד תמונות מהחתונה מוזמן להקליק על הלינק הבא:
24.9.2009 - Etai is learning the ABC's
פורסם על ידי סשה קטלן המטפלת המהממת של איתי
Etai is learning the ABC's from fridge magnets!!
14.9.2009 - באמבטיה
13.9.2009 - 12 מיליון - ארבע
פורסם על ידי איתי רגב
מה היא חושבת לה אמא שלי שאני אוותר כל כך מהר?
בלילה אני מתעורר ורוצה רק ציצי.. לא יעזור כלום.. שום תחליף לא בא לי לקבל (כשאמא נמצאת כמובן כי כשאני אצל סבתות אז אני לא עושה קונצים)
אז מה פתאום ארבע אפס?
זה איזה 12 מיליון - ארבע!!
תגובתה של אמא:
מה פתאום בלילה לא סופרים
מה היא חושבת לה אמא שלי שאני אוותר כל כך מהר?
בלילה אני מתעורר ורוצה רק ציצי.. לא יעזור כלום.. שום תחליף לא בא לי לקבל (כשאמא נמצאת כמובן כי כשאני אצל סבתות אז אני לא עושה קונצים)
אז מה פתאום ארבע אפס?
זה איזה 12 מיליון - ארבע!!
תגובתה של אמא:
מה פתאום בלילה לא סופרים
13.9.2009 - אמן הגבינה הלבנה
כבר אוכל לגמרי לבד (כמעט..) בכל אופן יודע כבר לשים את הכפית בפה
או פחות או יותר בפה...
אבל מה שיותר חשוב זה שלמדתי לגמרי בעצמי (משום מה את זה לא מלמדים בבית הספר של אמא /סבתות/ מטפלת...)
לפסל ולצייר...
בגבינה לבנה...
או בבננה..
או באבוקדו.. מה שיש..
(שמעתי שגם דוד-אח-אורצ'-שלי היה מאוד מוכשר בתחום הזה בעיקר בענף הגבינה)
אז הנה תמונות של האמן (זה אני) במהלך ובסוף היצירה:


ויש גם סרטון
(זהירות קטע הוידאו הבא לא מיועד לבעלי לב חלש או לאלו הרגישים לאסתטיקה ונימוסי השולחן הבריטי)
ולא הבעיה בסאונד היא לא שלכם - היא של המצלמה...
אבל גם כסרט אילם זה לא רע..
או פחות או יותר בפה...
אבל מה שיותר חשוב זה שלמדתי לגמרי בעצמי (משום מה את זה לא מלמדים בבית הספר של אמא /סבתות/ מטפלת...)
לפסל ולצייר...
בגבינה לבנה...
או בבננה..
או באבוקדו.. מה שיש..
(שמעתי שגם דוד-אח-אורצ'-שלי היה מאוד מוכשר בתחום הזה בעיקר בענף הגבינה)
אז הנה תמונות של האמן (זה אני) במהלך ובסוף היצירה:


ויש גם סרטון
(זהירות קטע הוידאו הבא לא מיועד לבעלי לב חלש או לאלו הרגישים לאסתטיקה ונימוסי השולחן הבריטי)
ולא הבעיה בסאונד היא לא שלכם - היא של המצלמה...
אבל גם כסרט אילם זה לא רע..
שיהיה בתיאבון
:-)
13.9.2009 - ארבע אפס
13.9.2009 "לא לא לא"
פורסם על ידי סשה קטלן המטפלת המהממת של איתי
Eytie is really good at shaking his head for "no". I don't know if he really means it, I think he just likes getting a reaction!! It is pretty funny:-)"
12.9.2009 - שלוש אפס לטובת אמא
פורסם על ידי אמא של איתי
לא פשוט אבל די
איתי שוש כבר ילד גדול ומעבר לכך הוא נהיה צמוד ציצי וזה לא תמיד מתאים
חוצמזה שאני מנסה להגיד לו שיש אמא מאחורי הציצים האלה ושאמא זה לא רק ציצים אבל כלום לא עוזר רק ציצי וציצי וציצי
בכל רגע שהוא מסתובב וקולט אותי בזווית העין
כזה בן...
אז זהו
החלטנו שדי
בפעמים הראשונות רק אבא לקח אותו וניסה לתת לו בקבוק או מוצץ ואני ברחתי רחוק רחוק
או שהתכוונתי ממש התכוונתי שלא לתת לו ציצי אלא רק חיבוק
אבל הוא היה כל כך נואש שויתרתי בסוף מי אמר שחייבים?
אח"כ עלינו שלב וניסיתי לתת לו בקבוק בעצמי
אה.. לא כל כך עזר
אבל אתמול משהו עשינו נכון
זה עבד
במקום ציצי שיחקנו קצת ואח"כ הצעתי לו אבוקדו ושמנת ו- וואלה עבד
אז היום גם התחלנו לספור
;-)
1:0
אח"כ בערב רצה ציצי ונתתי לו בקבוק עם מטרנה - עבד
2:0
ובפעם השלישית רצה ציצי ונתתי לו מוצץ וחיבוק - עבד
3:0
נראה שאנחנו בדרך הנכונה
אולי עוד מעט גם אחזור לישון קצת בלילות
איתי שוש כל הכבוד
אמא ממש גאה בך
לא פשוט אבל די
איתי שוש כבר ילד גדול ומעבר לכך הוא נהיה צמוד ציצי וזה לא תמיד מתאים
חוצמזה שאני מנסה להגיד לו שיש אמא מאחורי הציצים האלה ושאמא זה לא רק ציצים אבל כלום לא עוזר רק ציצי וציצי וציצי
בכל רגע שהוא מסתובב וקולט אותי בזווית העין
כזה בן...
אז זהו
החלטנו שדי
בפעמים הראשונות רק אבא לקח אותו וניסה לתת לו בקבוק או מוצץ ואני ברחתי רחוק רחוק
או שהתכוונתי ממש התכוונתי שלא לתת לו ציצי אלא רק חיבוק
אבל הוא היה כל כך נואש שויתרתי בסוף מי אמר שחייבים?
אח"כ עלינו שלב וניסיתי לתת לו בקבוק בעצמי
אה.. לא כל כך עזר
אבל אתמול משהו עשינו נכון
זה עבד
במקום ציצי שיחקנו קצת ואח"כ הצעתי לו אבוקדו ושמנת ו- וואלה עבד
אז היום גם התחלנו לספור
;-)
1:0
אח"כ בערב רצה ציצי ונתתי לו בקבוק עם מטרנה - עבד
2:0
ובפעם השלישית רצה ציצי ונתתי לו מוצץ וחיבוק - עבד
3:0
נראה שאנחנו בדרך הנכונה
אולי עוד מעט גם אחזור לישון קצת בלילות
איתי שוש כל הכבוד
אמא ממש גאה בך
אויש כמה שהיינו צריכים מצלמה היום - שלוש תמונות שנלכדו בעין הזכרון
פורסם על ידי אמא של איתי
בצהריים הלכנו איתי שוש מיקה (שההורים שלה נסעו ללאנדון וברת'לונה) ואני לטייל לנו בפארק. לא היו לנו כל כך תוכניות, חשבתי שנתחיל לטייל ונראה אולי נמצא גן שעשועים חדש בדרך.. וכך היה.
חצינו את הכביש הראשי לכיוון הדר יוסף ופתאום ראינו גן שעשועים עם מתקן במיוחד לקטנטנים.
אז שמה התמקמנו.
תמונה ראשונה: איתי עם חיוך ענק ומלא גרגרי חול אחרי שטעם את החול של גן השעשועים
והסיפור שמאחורי התמונה: איתי שוש מתיישב על החול דוחף את הידיים עמוק עמוק בתוך החול עד שממש נשכב עליו ואז מניח את הפרצוף ישר על החול פותח פה גדול גדול ולוקח ביס מהחול.. פוףפפפפ חיוך גדול של "דניס דה מניס" הילד הכי מרוצה בעולם.
אחרי שטעם וראה שלא משהו הוא המשיך לזחול ולחקור את כל מרחבי הגן במרץ רב - "תינוק מרוץ קטן"
תמונה שניה: איתי שוש מתגלש לגמרי לבד
והסיפור שמאחורי התמונה: איתי שוש ומיקמיק זוחלים ביחד בתוך מעברי מתקן השעשועים ואז איתי שוש מגיע למגלשה.
בפעם הראשונה אמרתי לו לבוא עד אליי (מיקה חשבה שהתכוונתי אליה ובאה כרוח סערה) ואיתי שוש המריא באוויר כמו מטוס סילון או סופרמן נישא על ידי אמו כדי לא להדרס תחת רגליה השועטות של מיק מיק כולה חיוכים ומרוצה עד הגג
בפעם השניה קראתי לו לבוא עד אליי הושבתי אותו והגלשתי אותו לאט ובזהירות
בפעם השלישית השכבתי אותו על הגב עם הרגליים קדימה והגלשתי אותו בזהירות
בפעם הרביעית הוא הגיע בזחילה עד לקצה המגלשה ועזרתי לו לשכב על הבטן עם הראש קדימה ולהתגלש
בפעם החמישית הוא התקדם עד לקצה המגלשה בזחילה נשכב בעצמו על הבטן עם הראש קדימה
ו..
הת..
...ג
....לש
לבד לבד
מי גאון של אבאמא?
איך איך לא הבאנו מצלמה?
תמונה שלישית: איתי שוש לוקח את מיק מיק לטיול
והסיפור שמאחורי התמונה: בדרך הביתה איתי שוש ישב לו בעגלה והביט במבט מאוד רציני על העולם. מיק מיק הלכה על ידינו קשורה ברצועה ואז איתי שוש במבט שאינו משתמע לשתי פנים הביט כלפי מעלה הרים את ידיו תפס את הרצועה של מיקה החזיק אותה בשתי ידיים וחזר להביט קדימה
וככה הלכנו עד הבית כשאני מובילה את העגלה ואיתי שוש מחזיק את הרצועה של מיקה
שלוש תמונות מתוקות לאלבום הזכרונות
בצהריים הלכנו איתי שוש מיקה (שההורים שלה נסעו ללאנדון וברת'לונה) ואני לטייל לנו בפארק. לא היו לנו כל כך תוכניות, חשבתי שנתחיל לטייל ונראה אולי נמצא גן שעשועים חדש בדרך.. וכך היה.
חצינו את הכביש הראשי לכיוון הדר יוסף ופתאום ראינו גן שעשועים עם מתקן במיוחד לקטנטנים.
אז שמה התמקמנו.
תמונה ראשונה: איתי עם חיוך ענק ומלא גרגרי חול אחרי שטעם את החול של גן השעשועים
והסיפור שמאחורי התמונה: איתי שוש מתיישב על החול דוחף את הידיים עמוק עמוק בתוך החול עד שממש נשכב עליו ואז מניח את הפרצוף ישר על החול פותח פה גדול גדול ולוקח ביס מהחול.. פוףפפפפ חיוך גדול של "דניס דה מניס" הילד הכי מרוצה בעולם.
אחרי שטעם וראה שלא משהו הוא המשיך לזחול ולחקור את כל מרחבי הגן במרץ רב - "תינוק מרוץ קטן"
תמונה שניה: איתי שוש מתגלש לגמרי לבד
והסיפור שמאחורי התמונה: איתי שוש ומיקמיק זוחלים ביחד בתוך מעברי מתקן השעשועים ואז איתי שוש מגיע למגלשה.
בפעם הראשונה אמרתי לו לבוא עד אליי (מיקה חשבה שהתכוונתי אליה ובאה כרוח סערה) ואיתי שוש המריא באוויר כמו מטוס סילון או סופרמן נישא על ידי אמו כדי לא להדרס תחת רגליה השועטות של מיק מיק כולה חיוכים ומרוצה עד הגג
בפעם השניה קראתי לו לבוא עד אליי הושבתי אותו והגלשתי אותו לאט ובזהירות
בפעם השלישית השכבתי אותו על הגב עם הרגליים קדימה והגלשתי אותו בזהירות
בפעם הרביעית הוא הגיע בזחילה עד לקצה המגלשה ועזרתי לו לשכב על הבטן עם הראש קדימה ולהתגלש
בפעם החמישית הוא התקדם עד לקצה המגלשה בזחילה נשכב בעצמו על הבטן עם הראש קדימה
ו..
הת..
...ג
....לש
לבד לבד
מי גאון של אבאמא?
איך איך לא הבאנו מצלמה?
תמונה שלישית: איתי שוש לוקח את מיק מיק לטיול
והסיפור שמאחורי התמונה: בדרך הביתה איתי שוש ישב לו בעגלה והביט במבט מאוד רציני על העולם. מיק מיק הלכה על ידינו קשורה ברצועה ואז איתי שוש במבט שאינו משתמע לשתי פנים הביט כלפי מעלה הרים את ידיו תפס את הרצועה של מיקה החזיק אותה בשתי ידיים וחזר להביט קדימה
וככה הלכנו עד הבית כשאני מובילה את העגלה ואיתי שוש מחזיק את הרצועה של מיקה
שלוש תמונות מתוקות לאלבום הזכרונות
3.9.2009 - אני עם חום
פורסם על ידי איתי רגב
כבר אתמול לא כל כך הרגשתי טוב ורציתי להתפנק על הידיים של אבא כל הערב.
בלילה דווקא ישנתי בסדר.
אבל בבוקר לא קמתי כמו תמיד..לא עם חיוך אלא עם אוווווווווף אחד ארוך ארוך
כשאבא החליף לי חיתול בבוקר לא רבתי איתו בכלל בכלל ולא ניסיתי לעשות לו שיגועים ולהתהפך.
הייתי ממש ממש רגוע זה מה שגרם לאבאמא שלי להתחיל לחשוד שמשהו לא בסדר.
האמת שגם כל הגוף שלי היה חם אבל המדחום לא הראה שום דבר.
אחרי כמה שעות, אצל סשה המטפלת שלי..נהייתי קרנצ'י אמיתי בכלל לא ידעתי מה אני רוצה
וכשהיא מדדה חום כבר נהיה לי איזה 101.2 שבעברית זה משהו כמו 38.4
סשה מיד צלצלה לאמא ונתנה לי אקמולי טעים טעים
ואמא באה ונתנה לי ציצי ולקחה אותי לד"ר הרמן שאמרה:
וירוס
להוריד חום עם אקמולי והרבה הרבה נשיקות ושתיה
ותוך יום-יומיים זה אמור לעבור
נקווה
בינתיים כשאני שוכח שיש לי חום אז הכל בסדר (אני צוחק ומספר מלא סיפורים וזוחל בכל הבית בשיא הספיד ומשחק בכדור מתמסר נותן ולוקח, מתופף על כל תוף שאני מוצא בסביבה - כל דבר יכול להפוך להיות פשוט תוף נפלא)
אבל כשאני נזכר אז אני נורא אופניק.
אבל אמא אומרת שכשחולים אז מותר..
כבר אתמול לא כל כך הרגשתי טוב ורציתי להתפנק על הידיים של אבא כל הערב.
בלילה דווקא ישנתי בסדר.
אבל בבוקר לא קמתי כמו תמיד..לא עם חיוך אלא עם אוווווווווף אחד ארוך ארוך
כשאבא החליף לי חיתול בבוקר לא רבתי איתו בכלל בכלל ולא ניסיתי לעשות לו שיגועים ולהתהפך.
הייתי ממש ממש רגוע זה מה שגרם לאבאמא שלי להתחיל לחשוד שמשהו לא בסדר.
האמת שגם כל הגוף שלי היה חם אבל המדחום לא הראה שום דבר.
אחרי כמה שעות, אצל סשה המטפלת שלי..נהייתי קרנצ'י אמיתי בכלל לא ידעתי מה אני רוצה
וכשהיא מדדה חום כבר נהיה לי איזה 101.2 שבעברית זה משהו כמו 38.4
סשה מיד צלצלה לאמא ונתנה לי אקמולי טעים טעים
ואמא באה ונתנה לי ציצי ולקחה אותי לד"ר הרמן שאמרה:
וירוס
להוריד חום עם אקמולי והרבה הרבה נשיקות ושתיה
ותוך יום-יומיים זה אמור לעבור
נקווה
בינתיים כשאני שוכח שיש לי חום אז הכל בסדר (אני צוחק ומספר מלא סיפורים וזוחל בכל הבית בשיא הספיד ומשחק בכדור מתמסר נותן ולוקח, מתופף על כל תוף שאני מוצא בסביבה - כל דבר יכול להפוך להיות פשוט תוף נפלא)
אבל כשאני נזכר אז אני נורא אופניק.
אבל אמא אומרת שכשחולים אז מותר..
1.9.2009 - כל הילדים הולכים לגן ולבית ספר ואיתי שוש משחק בכדור
פורסם על ידי סשה קטלן - המטפלת המקסימה של איתי
Check out how Eytie can play ball at only 8 months old!!! He is very very sporty and active!
הירשם ל-
רשומות (Atom)