19.3.2009 - כבר בן שלושה חודשים

פורסם על ידי איתי רגב

לא להאמין אבל הרגע הזה הגיע. זה מן רגע כזה שכל הזמן כולם חיכו לו. כאילו מן נקודת ציון כזו.
אמא כל הזמן אמרה לי עוד מעט כבר תהיה בן שלושה חודשים ואז.. כבר תהיה מומחה בשחרור פלוצקלך עצמאי לחלוטין.. ואבא אמר שבגיל שלושה חודשים אני כבר בטח אוכל להגיד אאאאאבא! אאאאבא! הוא כבר מתאמן איתי על זה מאז שנולדתי. והסבים והסבתות.. הם כבר נורא מחכים לתפוס לי בפיסקלך ובבקלך.. נו.. ואלו ממש מתפתחים יפה בגיל 3שלושה חודשים .. ככה אומרים.

בקיצור מה אומר לכם?
בלי ששמנו לב - יומולדת שלושה חודשים הגיע.. פתאום במין מהירות שיא שכזו מעבר לפינה.. ועם כל כמה שחיכינו - הופתענו נורא.

כן כן 3 חודשים ילד גדול ממש.

לכבוד הארוע - אבא שלי יצא לשבוע מילואים ושוב היה לי שבוע מלא בדודים ודודות וסבים וסבתות שבאו להיות עם אמא ואיתי שלא נהיה לבד.
אמא ואני ניצלנו את הזמן פשוט מ ע ו ל ה, חגגנו לנו כל יום:
ביום ראשון נפגשתי עם הבן דוד שלי בן-בן ויצאנו ביחד לקניון. בן-בן ישן רוב הזמן, אמא דיברה עם אמא שלו ואני הייתי מהופנט מכל הצבעים והאורות - ממש לונה פארק לעיניים. היה מאוד מאוד מרגש.
אח"כ - הלכתי עם אמא למפגש הסיום של הקורס שלנו - נכון שסמלי? וקיבלתי תעודת גאון של אבאמא
ביום שני - מה אתם יודעים? הלכתי עם אמא להצטלם תמונת פספורט לטובת הדרכון שלי.. ממש של גדולים
ביום שלישי - בילינו לנו אמא ואני בשדרות רוטשילד עם דני - חברה שלי מהבטן. שיאואו אתם לא מאמינים כמה רעש היה שם. בכל פעם שנרדמתי, עבר איזה אוטובוס או אופנוע והעיר אותי מהשינה..
כל כך התעייפתי שאחרי הצהריים כשהגענו לקורס של הגדולים (3-6 חודשים) כבר לא היה לי כוח ופשוט חרפתי את כל התרגילים. אבל לא נורא, אומרים שאנחנו בגיל כזה מדהים ללמידה שאנחנו קולטים הכל גם תוך כדי שינה.. גאונים קטנים אנחנו.. (הרי אפילו קיבלנו תעודה)

ביום רביעי סבתא בקי שלי חזרה מאמריקה והביאה המון המון מתנות וחיבוקים ונשיקות,
וגם את טומי - החבר הכלבלב החדש שלי ששר ומנגן בכל פעם שנוגעים בו - או שרק עושים רוח בכיוון הכללי שלו.

וביום חמישי איזה כיף - אבא חזר
ואפילו הוא אמר שגדלתי נורא
ושאני ממש ילד

ואני כל כך שמחתי לראות אותו גם
אז נכון - לא אמרתי עדיין אאאאבא! אנחנו עדיין מתאמנים, אבל סיפרתי לו (כן כן במילים שלי) את כל אירועי השבוע
וגם שגיליתי את כפות הידיים שלי ושגיליתי שאפשר לתפוס איתם דברים.

שיאללה - 3 חודשים
(ואתם יודעים מה? אמא צדקה כבר איזה שבועיים שאין לי כאבי בטן.. אני מקפל אליי את הרגליים ויוצא כזה מן פפפפ..)
הו הו הו